הסערה האחרונה, שגרמה לנזקים כבדים ולתקלות רבות בכבלים עיליים של חשמל ותקשורת, לימדה אותנו עד כמה כבלים עיליים (המהווים כיום את רוב הכבלים לחשמל ותקשורת הנפוצים בישראל) הם בעייתיים. במקומם, כפי שניתן לראות באזורים מפותחים בישראל ובעולם, יש צורך ניכר לבצע פריסה תת קרקעית של תשתית החשמל, לקבלת תשתית אמינה ויציבה יותר.
עד היום הונחו תשתיות וכבלים עיליים לחשמל ותקשורת בפריסה ארצית, בעיקר ליד ובתוך שכונות ישנות ולאורך כבישים ראשיים מעל פני האדמה. אמנם המגמה היא להטמין את התשתית מתחת לאדמה, במיוחד באזורים מתפתחים ובשכונות חדשות בארץ, אבל אזורים רבים נותרו 'מאחור' בתחום זה, כך שהם נותרו חשופים למפגעים חיצוניים, דוגמת פגעי מזג אוויר או השחתה.
בעקבות הסערה האחרונה שפקדה אותנו וגרמה לנזקים ולתקלות רבות בתשתיות חשמל ותקשורת בחברות ובבתים פרטיים, ישנה מגמה להחדיר את הכבלים מתחת לקרקע בצורה בטוחה ואמינה באמצעות קידוחים אופקיים – בין אם באזורי מגורים ובין אם לאורך הכבישים הראשיים.
מצד אחד, הנחת כבלים ותשתיות חשמל תת קרקעיות טובה יותר, אך מצד שני, מרגע שהונחו התשתיות, הגישה אליהן מוגבלת יחסית. יש צורך להניח את התשתיות בצורה מדויקת ולדאוג שהחיבורים יהיו איכותיים ויישמרו לאורך שנים, ושהבידוד של כבלי החשמל התת קרקעיים לא יהיה פגום.
החיסכון בנזקים שווה את ההשקעה
מאין יבוא הכסף? פרויקט מסיבי של קידוחים אופקיים לטובת פריסת תשתית טובה ברשויות מקומיות ובכבישים בינעירוניים, מצריכה מן הסתם תקציב. עם זאת, דמיינו לעצמכם כמה כסף הרשויות המקומיות, חברת החשמל ובמיוחד הציבור יכולים לחסוך אם התשתיות האלה היו מוטמנות מתחת לאדמה. עלויות גיזום העצים בסמוך לכבלי החשמל, עלות הטיפול בתקלות ומעל לכל – עלות הנזק לציבור (שעות עבודה, ביטול אירועים וכדומה) – כל אלה היו נחסכות. לכן, ההמלצה היא שהתשתיות האלה יונחו מתחת לאדמה. זהו תהליך ארוך שעולה לא מעט – אבל הוא כאמור, ישתלם.
